04/05/2024
אוי אלוהים סבא.
כל כך הרבה שנים אני כותבת אלייך, בכל פעם מספרת על זוית אחרת שמקשרת
בין העבר שלך,
להווה שלי.
והשנה, סבא, אלוהים השנה, עירבבו לנו את הכל - העבר שלך הפך להווה שלי בגרסת צבע. צבע אדום דם זועק.
כדור שלישי לשואה שלך, חייתי אותה בפחדים ובדמיונות יותר מידי פעמים עד שהם פגשו את המציאות ואני הרגשתי איך נגמר לי האוויר, נגמרו לי המילים, נגמרה לי התקווה.
הרגשתי את זה ממרחק, סבא, מה מרגישים אלו שזה חרך את בשרם?
בראש הכתר שקיעקעתי על העורף שלי ניצבת אלומת אור פנס, זה אתה סבא.
תמיד מאיר לי את הדרך שבה אני צועדת וגם הפעם לא איחרת להדליק לי את האור.
הזכרת לי שהתקומה מגיעה תמיד מהעם, העם שבנוי מהרבה יחידים עצמיים. הבנתי שאני חייבת לאחוז בעצמי, שבתוך כל מצב יש לי קודם כל את עצמי.
המסר ברור לי : בתוך כל תקומה יש חיזוק פנימי עוצמתי יחידני שמשפיע על כוח הביחד.
מאז אני מטפלת בחוסן האישי שלי, משתדלת להזכיר שוב ושוב לכל מי שסביבי שהחוסן הזה (שהיא גם מילתו האחרונה של החטוף אלעד קציר ז"ל אל אחותו Carmit) הוא בסיס יסוד חשוב מאין כמוהו כדי להתרומם ולרומם.
בכל פעם שאני מפקפקת באמונה הזו, אתה מהבהב לי. שש שנים של שואה שלמה לא נתת להם לשבור אותך! גם כשתלו אותך מהידיים, גם כשירו עלייך בבור, גם שזרקו אותך לצינוק מתחת לאדמה, גם שנשארת לבד מכל אוהבייך ואהובייך בעולם. תמיד טיפלת בחוסן שלך- שרת, רקדת, היית חבר אמיתי, גיבור, הצלת אנשים, נלחמת, לא ויתרת.
איזה מזל שלא ויתרת סבא, בזכותך אני כאן – רוקדת, מחבקת, מדברת, לא מאבדת תקווה, כואבת ומתרוממת ובעיקר נפעמת מכוחם של אנשים גיבורים בעל כורחם,
ממש כמו שהיית אתה. ❤️🩹.
#יוםהשואה2024
#לאשוכחת
